יש צלקות של עצב, שעוברות אחרי כמה ימים...
יש צלקות של כעס, שלפעמים שוכחים....
יש צלקת אחת של ריב, שאותה לעולם לא שוכחים..
אבל יש צלקת 1 שהיא לכל... החיים!
צלקת כזו לעולם לא נשכחת, במיוחד אם היא באה בהפתעה...
כשדוד שלי נפטר, נשארה לי צלקת 1 בליבי,
ממנה לעולם לא ארפה, אי-אפשר לעזוב אותה לעולם...
היא נדבקה והיא לא יוצאת אפילו לשניה,
מחשבה 1 ריקה אין לי, אין חיים אחרי דבר כזה...
פעם חוויתם הרגשה כזאת?!?!
יש עולם שלם שלא הכרתי,
כששמעתי בטלוויזיה על מקרי מוות חשבתי על ההרגשה הזאת,
עד שחוויתי אותה בעצמי,
אף פעם לא חשבתי שדוד יילך לי בקצב כ"כ מהר.....
בקרוב הסבים והסבתות שלי יימותו (חס וחלילה חס ושלום, טפו טפו טפו)
איך אני יישרוד עם זה?!?!?!

